רש"י על אסתר 10 פרקים

רש"י על אסתר ד׳

« רש"י על אסתר ג׳:ט״ו רש"י על אסתר ה׳:א׳ »

1 תורה תמימה על התורה פתח ↗

הסתר אסתיר. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז לאסתר מן התורה מניין, אמר להו, ואנכי הסתר אסתיר כגכמה פירושים ובאורים ורמזים נאמרו בבאור אגדה זו. ולי נראה פשוט עפ"י הדרשה הבאה והסתרתי פני מהם ביום ההוא, אמר הקב"ה, אעפ"י שהסתרתי פני מהם – בחלום אדבר בו, ופירש"י ביום ההוא קדייק, ביום ולא בלילה, שמראים לו חלום כדי שיתפלל על הדבר, עכ"ל. ור"ל דכשעתידה לבא איזו גזירה וצרה חלילה מראה הקב"ה את הדבר למי שראוי בחלום הלילה כדי שיתפלל ויתבטל הגזירה. והנה איתא במדרשים על הפסיק באסתר ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, מאין ידע – בעל החלום הגיד לו והובא בפירש"י שם, וזהו ששאלו, אסתר מן התורה מניין, כלומר ענין אסתר ומקריה, שיודיע הקב"ה דבר גזירה בחלום כדי שיתפללו, איפה רמוז בתורה, והשיב רב מתנה, ואנכי הסתר אסתיר, וצ"ל וגומר, שסמך על יתר לשון הפסוק ביום ההוא, ועפ"י הדרשה על אותו הלשון בחלום אדבר בו, וכמש"כ, ויען כי עיקר המגילה נקראת ע"ש אסתר, לכן תלו השאלה על שמה, ואף רב מתנה כיון להשיבם בערך לשון נופל על לשון הסתר אסתיר, ודו"ק. .חולין קל"ט ב'

16 מגילה פתח ↗

בִּשְׁלָמָא אִינְהוּ — מִיפָּרְשִׁי, אֶלָּא אֲבָהָתַיְיהוּ מְנָלַן? כִּדְעוּלָּא. דְּאָמַר עוּלָּא: כׇּל מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו בִּנְבִיאוּת — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נָבִיא בֶּן נָבִיא. שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם אָבִיו — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא נָבִיא וְלֹא בֶּן נָבִיא, שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ מְפוֹרָשׁ — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מֵאוֹתָהּ הָעִיר, שְׁמוֹ וְלֹא שֵׁם עִירוֹ — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִירוּשָׁלַיִם. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: כׇּל שֶׁמַּעֲשָׂיו וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו סְתוּמִין, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶן לְשֶׁבַח, כְּגוֹן: ״דְּבַר ה׳ אֲשֶׁר הָיָה אֶל צְפַנְיָה בֶּן כּוּשִׁי בֶן גְּדַלְיָה״ — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּן צַדִּיק. וְכֹל שֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶן לִגְנַאי, כְּגוֹן: ״וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע״ — בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא רָשָׁע בֶּן רָשָׁע. אָמַר רַב נַחְמָן: מַלְאָכִי — זֶה מָרְדֳּכַי, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מַלְאָכִי? שֶׁהָיָה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. מֵיתִיבִי: בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה וּשְׂרָיָה בֶּן מַעֲשֵׂיָה, וְדָנִיֵּאל וּמׇרְדֳּכַי בִּלְשָׁן וְחַגַּי, זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי — כּוּלָּן נִתְנַבְּאוּ בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ. תְּיוּבְתָּא. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: מַלְאָכִי זֶה עֶזְרָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַלְאָכִי שְׁמוֹ. אָמַר רַב נַחְמָן: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מַלְאָכִי זֶה עֶזְרָא, דִּכְתִיב בִּנְבִיאוּת מַלְאָכִי: ״בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה׳ אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״. וּמַאן אַפְרֵישׁ נָשִׁים גּוֹיוֹת — עֶזְרָא, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי עֵילָם וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנּוֹשֶׁב נָשִׁים נׇכְרִיּוֹת״. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבַּע נָשִׁים יְפֵיפִיּוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם: שָׂרָה וַאֲבִיגַיִל, רָחָב וְאֶסְתֵּר, וּלְמַאן דְּאָמַר אֶסְתֵּר יְרַקְרוֹקֶת הָיְתָה — מַפֵּיק אֶסְתֵּר וּמְעַיֵּיל וַשְׁתִּי. תָּנוּ רַבָּנַן: רָחָב בִּשְׁמָהּ זִינְּתָה, יָעֵל — בְּקוֹלָהּ, אֲבִיגַיִל — בִּזְכִירָתָהּ, מִיכַל בַּת שָׁאוּל — בִּרְאִיָּיתָהּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הָאוֹמֵר ״רָחָב״ ״רָחָב״ — מִיָּד נִיקְרֵי. אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: אֲנָא אָמֵינָא ״רָחָב״ ״רָחָב״ וְלָא אִיכְפַּת לִי! אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָאָמֵינָא בְּיוֹדְעָהּ וּבְמַכִּירָהּ. ״וּמׇרְדֳּכַי יָדַע אֶת כׇּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה״. מַאי אָמַר? רַב אָמַר: גָּבַהּ הָמָן מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: גְּבַר מַלְכָּא עִילָּאָה מִמַּלְכָּא תַּתָּאָה. ״וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה״. מַאי ״וַתִּתְחַלְחַל״? אָמַר רַב: שֶׁפֵּירְסָה נִדָּה, וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: שֶׁהוּצְרְכָה לִנְקָבֶיהָ. ״וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ״, אָמַר רַב: הֲתָךְ זֶה דָּנִיאֵל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הֲתָךְ — שֶׁחֲתָכוּהוּ מִגְּדוּלָּתוֹ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁכׇּל דִּבְרֵי מַלְכוּת נֶחְתָּכִין עַל פִּיו. ״לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שָׁלְחָה לוֹ: שֶׁמָּא עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, דִּכְתִיב בָּהֶן: ״מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים״. ״וַיַּגִּידוּ לְמׇרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר״, וְאִילּוּ אִיהוּ לָא אֲזַל לְגַבֵּיהּ. מִכָּאן שֶׁאֵין מְשִׁיבִין עַל הַקַּלְקָלָה. ״לֵךְ כְּנוֹס אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים״ וְגוֹ׳ עַד ״אֲשֶׁר לֹא כַדָּת״, אָמַר רַבִּי אַבָּא: שֶׁלֹּא כַּדָּת הָיָה, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם עַד עַכְשָׁיו — בְּאוֹנֶס, וְעַכְשָׁיו — בְּרָצוֹן. ״וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי״ — כְּשֵׁם שֶׁאָבַדְתִּי מִבֵּית אַבָּא, כָּךְ אוֹבַד מִמְּךָ. ״וַיַּעֲבוֹר מָרְדֳּכָי״. אָמַר רַב: שֶׁהֶעֱבִיר יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח בְּתַעֲנִית. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּעֲבַר עַרְקוּמָא דְמַיָּא. ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת״. ״בִּגְדֵי מַלְכוּת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁלְּבָשַׁתָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּתִיב הָכָא: ״וַתִּלְבַּשׁ״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בֵּרְכוּם שְׁנֵי הֶדְיוֹטוֹת, וְנִתְקַיְּימָה בָּהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: דָּוִד וְדָנִיֵּאל. דָּוִד — דְּבָרְכֵיהּ אֲרַוְנָה, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְגוֹ׳״. דָּנִיאֵל — דְּבָרְכֵיהּ דָּרְיָוֶשׁ, דִּכְתִיב: ״אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵיהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִינָּךְ״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵל תְּהִי קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ קִלֵּל אֶת שָׂרָה ״הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם״, וְנִתְקַיֵּים בְּזַרְעָהּ: ״וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם — אָדָם שׁוֹפֵת קְדֵרָה וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מַיִם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — נוֹתֵן מַיִם וְאַחַר כָּךְ שׁוֹפֵת הַקְּדֵרָה, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מׇרְדֳּכָי״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: צַדִּיק אָבָד — לְדוֹרוֹ אָבַד. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבְדָה לוֹ מַרְגָּלִית, כׇּל מָקוֹם שֶׁהִיא — מַרְגָּלִית שְׁמָהּ, לֹא אָבְדָה אֶלָּא לְבַעְלָהּ. ״וְכׇל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הָמָן אֶת מׇרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, אָמַר: ״כׇּל זֶה אֵינוֹ שֹׁוֶה לִי״. כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה בָּא בִּפְרוֹזְבּוּלֵי וְזֶה בָּא

17 אסתר רבה פתח ↗

וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי אסתר ד, טו, אָמְרָה לוֹ לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים, אֵלּוּ הֵן י"ג וְי"ד וְט"ו בְּנִיסָן. שָׁלַח לָהּ וַהֲרֵי בָּהֶם יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, אָמְרָה לוֹ זָקֵן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, לָמָּה הוּא פֶּסַח. מִיָּד שָׁמַע מָרְדֳּכַי וְהוֹדָה לִדְבָרֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְתָה עָלָיו אֶסְתֵּר. תַּמָּן אָמְרִין שֶׁהֶעֱבִיר יוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח בְּתַעֲנִית. וְעַל אוֹתָהּ צָרָה וַיִּתְפַּלֵּל מָרְדֳּכַי אֶל ה' וַיֹּאמֶר גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ אֲדוֹן הָעוֹלָמִים כִּי לֹא מִגַּבְהוּת לֵב וּמֵרוּם עַיִן עָשִׂיתִי אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּחֲוֵיתִי לְהָמָן, כִּי אִם מִיִּרְאָתְךָ פָּעַלְתִּי זֹאת, לְבִלְתִּי הִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ, כִּי יָרֵאתִי מִפָּנֶיךָ לְבִלְתִּי תֵּת כְּבוֹדְךָ לְבָשָׂר וָדָם, וְלֹא רָצִיתִי לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְזוּלָתֶךָ, כִּי מִי אֲנִי אֲשֶׁר לֹא אֶשְׁתַּחֲוֶה לְהָמָן עַל תְּשׁוּעַת עַמְךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי לוֹחֵךְ הָיִיתִי מִנְעַל רַגְלָיו. וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הַצִּילֵנוּ נָא מִיָּדוֹ, וְיִפֹּל בַּשַּׁחַת אֲשֶׁר כָּרָה וְיִלָּכֵד בָּרֶשֶׁת אֲשֶׁר טָמַן לְרַגְלֵי חֲסִידֶיךָ, וְיֵדַע הַמַּרְגִּיז הַזֶּה כִּי לֹא שָׁכַחְתָּ הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ ויקרא כו, מד: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְּעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם. מֶה עָשָׂה מָרְדֳּכַי, קִבֵּץ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְעִנָּה אוֹתָם מִלֶּחֶם וּמַיִם, וְהִלְבִּישָׁן שָׂק וְהוֹשִׁיבָם בָּאֵפֶר, וְהָיוּ צוֹעֲקִים וּבוֹכִין וְעוֹסְקִין בַתּוֹרָה. וּבָעֵת הַהִיא הָיְתָה אֶסְתֵּר נִפְחֶדֶת מְאֹד מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר צָמְחָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַתִּפְשֹׁט בִּגְדֵּי מַלְכוּתָהּ וְאֶת תִּפְאַרְתָּהּ, וַתִּלְבַּשׁ שַׂק, וַתִּפְרַע שְׂעַר רֹאשָׁהּ וַתְּמַלֵּא אוֹתוֹ עָפָר וָאֵפֶר, וַתְּעַנֶּה נַפְשָׁהּ בְּצוֹם, וַתִּפֹּל עַל פָּנֶיהָ לִפְנֵי ה' וַתִּתְפַּלֵל, וַתֹּאמַר, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָשַׁלְתָּ מִימֵי קֶדֶם, וּבָרָאתָ אֶת הָעוֹלָם, עֲזֹר נָא אֲמָתְךָ אֲשֶׁר נִשְׁאַרְתִּי יְתוֹמָה בְּלִי אָב וָאֵם, וּמְשׁוּלָה לַעֲנִיָּה שׁוֹאֶלֶת מִבַּיִת לְבַיִת, כֵּן אָנֹכִי שׁוֹאֶלֶת רַחֲמֶיךָ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן בְּבֵית אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְעַתָּה ה' הַצְלִיחָה נָא לַאֲמָתְךָ הָעֲנִיָּה הַזֹּאת וְהַצִּילָה אֶת צֹאן מַרְעִיתֶךָ מִן הָאוֹיְבִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר קָמוּ עָלֵינוּ, כִּי אֵין לְךָ מַעֲצֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט. וְאַתָּה אֲבִי יְתוֹמִים עֲמֹד נָא לִימִין הַיְתוֹמָה הַזֹּאת אֲשֶׁר בְּחַסְדְּךָ בָטְחָה, וּתְנָה אוֹתִי לְרַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה כִּי יְרֵאתִיו, וְהַשְׁפִּילֵהוּ לְפָנַי כִּי אַתָּה מַשְׁפִּיל גֵּאִים.

1 וּמָרְדְּכַי יָדַע. בַּעַל הַחֲלוֹם אָמַר לוֹ שֶׁהִסְכִּימוּ הָעֶלְיוֹנִים עַל כָּךְ לְפִי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַר וְשֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:

2 כִּי אֵין לָבוֹא. אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק:

3 דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ. כְּשֶׁהַשְּׁלוּחִים נוֹשְׂאֵי הַסְּפָרִים עוֹבְרִים שָׁם נִתְּנָה הַדָּת בָּעִיר:

4 פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף. פֵּרוּשׁ הַכֶּסֶף:

5 אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ. אַל תַּחְשְׁבִי, כְּמוֹ "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי". "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ": "אַל תְּהִי סְבוּרָה לְהִמָּלֵט בְּיוֹם הַהֲרֵגָה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין אַתְּ רוֹצָה לְסַכֵּן אֶת עַצְמֵךְ עַכְשָׁיו עַל הַסָּפֵק לָבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת":

6 וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. וּמִי יוֹדֵעַ אִם יַחְפֹּץ בָּךְ הַמֶּלֶךְ לַשָּׁנָה הַבָּאָה שֶׁהוּא זְמַן הַהֲרֵגָה:

7 לְעֵת כָּזֹאת. שֶׁהוּא הָיָה עוֹמֵד בְּנִיסָן וּזְמַן הַהֲרֵגָה בַּאֲדָר לַשָּׁנָה הַבָּאָה:

8 הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. אִם תַּגִּיעִי לִגְדֻלָּה שֶׁאַתְּ בָּהּ עַכְשָׁיו:

9 אֲשֶׁר לֹא כַדָּת. שֶׁאֵין דָּת לִכָּנֵס אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" שֶׁעַד עַתָּה בְאֹנֶס וְעַכְשָׁיו בְּרָצוֹן:

10 וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי. וְכַאֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לֵילֵךְ לְאִבּוּד אֵלֵךְ וְאָמוּת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי מִבֵּית אַבָּא אֹבַד מִמֶּךָ, שֶׁמֵּעַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי בְרָצוֹן נִבְעֶלֶת לְעַכּוּ"ם, אֲנִי אֲסוּרָה לְךָ:

11 וַיַּעֲבֹר מָרְדְּכָי. עַל דָּת, לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהִתְעַנָּה י"ד בְּנִיסָן וְט"ו וְט"ז, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם י"ג נִכְתְּבוּ הַסְּפָרִים:

17 מגילה פתח ↗

« רש"י על אסתר ג׳:ט״ו רש"י על אסתר ה׳:א׳ »